נחלת יוסף מנהגים – סימן ב'

נחלת יוסף – מנהגים

סימן ב' שבת קודש

נהגנו לקנות צורכי שבת ביום ערב שבת בבוקר אחר תפילת שחרית ויש קונים לאחר חצות לאפוקי מאותם הבאים מהשוק כמעט בין השמשות באומרם אנוסים הם במלאכתם וזה אינו, כי אין פוטר אותם מיום הדין וזה חילול שבת ונודע שקולה שבת ככל התורה כולה, לכן אחי הזהרו הי"ו אכי"ר:

וקורין שיר השירים, ולכו נרננה וכו' אבל מזמור לתודה לא נהגנו לאמרו, ושאלתי למה אין אומרים אותו ואמרו כי קבלה בידם מזקניהם כי משעת אמירת המזמורים האלו נכנסה הנשמה יתרה, שכן תמצא אם תיקח אות מראש המזמור ואות מסופו עם מזמור לדוד הבו, יעלה הכל במספר ק"ח נפ"ש והוא פלא.

פרק במה מדליקין מנהגינו לאמרו בכל ערב שבת אף ביו"ט שחל בערב שבת חוץ משבת שחל בו יוהכ"פ:

הזמר בר יוחאי נהגנו לאמרו אחר לכה דודי שהוא זמר עם זמר, אח"כ במה מדליקין, ומזמור שיר ליום השבת בניגון וקול ערב:

פיוט יגדל (מיסוד ר' שלמה בן גבירול ז"ל) נהגנו לאמרו קודם עלינו לשבח. לאחר ערבית, נהגנו לומר פ"א ממשנה דשבת לבד ואחר מוסף שני פרקים ואחר מנחה פרק אחד עד שמשלימין כ"ד פרקים בשישה שבתות וחוזרין חלילה, כך תקנו הקדמונים מפני הטורח:

נוסח ברכת המזון ומה גם ברכת האורח לבעה"ב ארוכה ומפוארה אינו ככתוב בסידורים אלא נוסח תימן כ"י.

מנהגינו כל יום שאין אומרים בו תחנון מעיצומו של יום אומרים מגדול:

הרבה מאחינו קמים באשמורת השבת קודם אור היום כ"ג שעות [כמו שלוש שעות] לומר שירות ותשבחות להשי"ת:

זה מקרוב התקין הרב הנשיא מ"ו בנין הי"ו בן מ"ו מנחם משה נע"ג עם בית דינו הצדק לומר הזמירות מן הודו עד סוף שירת הים בניגון וקול זמרה, בכל שבת ויו"ט בקול ערב. הנה שכרם איתם ובזה יש ג' תועלות בדבר. 

א' כי במשך הנגינה, מלה במלה, אות אחת לא נפקד, מה שאין כן המהירות כנודע. 

שנית הקול מעורר הכוונה 

ג' נזכור בהמ"ק אשר מלפנים היו הלוים עומדים על הדוכן בשירה וקול זמרה ונתפלל לאלוקינו יקרב גאולתינו ויבנה בית מקדשינו ותפארתינו במהרה בימינו אכי"ר:

 

בתכע"ח כתב אין לומר והוא רחום בשבת. וכן הוא מנהגנו, והוא ע"פ הזוהר תרומה דף ק"ל דבשבת אסיר לאתערא לה ע"ש:

שבת שלפני ר"ח מנהגנו להכריז מי יזכה לפתיחת ההיכל ולהלביש ס"ת, בכסף מלא, והקונה זכה לכל החודש:

 

מנהגינו, החזן אומר ההשכבות קודם הקריאה וכל השכבה, משלמין קרובי המת ה' מעין לקופת הקדש, אבל בבתי הכנסיות הקטנים מעה אחת לבד. אחר ההשכבות, מכריז השמש מי יזכה לקנות לעלות לס"ת לקרות הקריאה לשבת הבאה, וכן ההפטרה בכסף מלא, חוץ מכהן ולוי שהם בחנם : 

 

המנהג שנהגו אחינו בשארי הקהילות להגביה הספר תורה לכל ד' רוחות להראות את הצבור, לא נהגו פה בעירנו כי אם ספר תורה מונח בתיבה והחזן מוליך היריעה ומראה לציבור מצד אחד לבד, והטעם שחששו שמא יפול מידם ח"ו:

 

מנהגינו כל העולה לקרות קורא בעצמו ולא החזן, מלבד מי שאינו יודע לקרות, קורא החזן.

בריך שמיה שאומרים בשעת הולכת הס"ת, מנהגינו לאומרו בין בחול, בין בשבת ויו"ט חוץ מתשעה באב (וכן כתב סדה"י) ויש בו ק"ל תיבות כנגד ק"ל שנים שפירש אדם הראשון מאשתו והוא מסוגל לכפר עוןן הקרי וצריך לאומרו מעומד:

 

מנהגינו ביום שמוציאין שני ספרי תורה או שלוש, אין מוליכין אותם בבת אחת אלא מוליכין הראשון וקורין בו חובת היום ומחזירין אותו להיכל ואומרים קדיש. ואחר כך מוליכין את השני וכן איתא בירושלמי שאין להוליך השניה מהארון עד שמחזיר הראשונה למקומה וכן כתוב במסכת סופרים פי"א. 

אבל הרמ"א כתב בשם אור זרוע  שאין מסלקין הראשונה עד שכבר הניחו השנייה על השולחן שלא יסיחו דעתן מן המצוות ומוציאין ב' הספרים כאחד עד אחר  שקראו בראשונה, וזה כמנהג א"י, וכמעט גם בכל הארצות וכתב עליו המ"א וצ"ע דמנלן למעבד דלא כירושלמי ועוד דבגמרא דילן ביומא דף נ"ז איתא ההוא דנחית קמיה  דרבא ואמר נטל דם הפר והניח דם השעיר וא"ל אימא הניח דם השעיר ונטל דם הפר א"כ הרי לך דצריך שיניח הראשונה קודם ואח"כ ליטול השני. ובסוטה דף ה' [מכאן דף ג' בהדפסה הראשונה של נחלת יוסף בחלק המנהגים]  אמרינן אין משקין ב' סוטות כאחד ואין מטהרין ב' מצורעים ואין רוצעין ב' עבדים ואין עורפין ב' עגלות כאחד שאין עושין מצות חבילות חבילות, עכ"ל. ובזה נתחזק מנהגינו, גם בזה סילקנו מעלינו תלונת החכמים הבאים משאר ארצות. כי פעם אחת באו לכאן ב' חכמים מא"י וכשראו מנהגינו כנז"ל צווחו למה אנו משנים דין הכתוב בהדיא בשו"ע או"ח סי' קמ"ז ס"ח בהג"ה וכשהראיתי להם הדין מפורש בירושלמי, נחו. אז אמרתי להם אנחנו הירושלמים ואתם לא. תמהו זל"ז, אמרתי להם אתם הירושלמים עזבתם דין ערוך בתלמוד ירושלמי ותלכו אחרי האחרונים ואנו התימנים לא עזבנו הירושלמי וזו היא תשובה שאין לה פירכא:

 

בשבת שמוציאין בה ג' ספרים המנהג לקרות בפרשת השבוע ז' מברכים ואומר קדיש אחר כל ספר וספר:

 

בעניין סילוק השלמת המברכים  אינו כסדר החומשין הנדפסין, אלא סילוק  וסדר אחר יש לנו מאבותינו הקדמונים כ"י:

אם חלו ב' פרשיות מחוברים מנהגינו להתחיל החמישי מתחילת פרשה שניה:

המנהג פה מקדם שלא לקרות שביעי כי אם הנשוי כלומר לאפוקי מי שעדיין לא נשא אשה מעולם. אבל אם גירש או נתאלמן ח"ו יכול. ועל הרוב חתן או אבי הנימול עולה שביעי:

 

קטן שהתחיל עתה מחדש לעלות לספר תורה, המנהג פה לומר קודם קריאה, טוב להודות לה' נוסח תימן כ"י וכשמשלים יורד ומנשק לרבנים וגדולי העיר:

מנהגיננו שהבן עומד לאביו ולרבו  עד שישלים קריאתו ואח קטן לגדול ולדודו וזקינו ולאחי אמו, אמנם בזמן שאחד מהם קורא קללות שבת"כ ושבמ"ת אינו עומד כלל והטעם שאמרו במדרש בני מתקללים ואני מתברך ובכן ראוי שלא להרבות בכבודו בעת הזה:

 

נהגו פה מקדם, כשקורא הרב עשרת הדברות כל הצבור עומדים, ויש מפקפקים מאי שנא הלא קי"ל אין חילוק בין אנכי לואחות לוטן: ולענ"ד לא קשיא מידי כי עשרת הדברות קיבלנו בעמידה  והשאר אפשר בישיבה ודו"ק כי קיצרתי:

 

בכל שבת ויו"ט אחר המפטיר קודם ההפטרה, קורא ש"צ כחצי דף מספרי המוסרים להוכיח את העם ליראה את ה' אלקיהם:

 

בשאר קהילות, האחרון המשלים הקריאה הוא אומר קדיש, ובעירנו לא נהגו כך אלא הש"צ אומרו לאחר שהכניס ס"ת להיכל (עיין למעלה בשני וחמישי)

ההפטרות שאנו מפטירין אינו כמנהג ספרדים לבד ולא כאשכנזים ואיטליינים לבד אלא פעם כך ופעם כך ופעמים שלא כשלשתם, כפי מה שקיבלנו מקדמונינו. לא נהגנו להפטיר במנחת צום גדליה:

 

בסדר הדפוסים, להפריד חוקת ובלק ולחבר מטות ומסעי ומנהגינו בהיפך. הטעם להיותם שייכי להדדי דסוף פרשת חוקת וישב ישראל בארץ האמורי ופרשת בלק את כל אשר עשה ישראל לאמורי דזהו קשר וחיבור יש לב' פרשיות אלו יותר מקשר מטות ומסעי דלא שייכי להדדי. ועוד טעם אחר לפי שברוב השנים יקדימו בני א"י פרשת נשא לבני חוצה לארץ ויהיה קריאת בני א"י בשבת זו  פרשת בלק ובני חו"ל חקת, לכך בני חו"ל כדי למהר להתחבר בקריאתם עם בני א"י, מחברים חקת ובלק ואז מפרשת פנחס ואילך יהיו בני א"י וחו"ל שווים בקריאתם והוא כדי לערב ולעטף תפילותינו בתפילת א"י ועולות עמהן וכל כמה דמקדמינן להשוות עצמינו להם עדיף טפי:

 

לאחר חצות כשתי שעות קודם מנחה לומדים החברים הי"ו בביהכנ"ס הגדולה, גמרא ש"ס ויש משנה, הלכה:

מוצאי שבת קודש נהגנו לומר בביהכנ"ס קודם, ויתן לך, וישלח יעקב מלאכים ע"ס חמשי אל אלקי ישראל. 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s